עומק שדה

מושגי יסוד :

מדידת אור - מד-אור - סטופ - חשיפה - יחס גומלין - אפור 18% - פיצוי חשיפה - מהירות תריס - ערך צמצם - ISO - סרט צילום - ביונט - עצמית - אורך מוקד - זוית ראיה - מיקוד - עומק שדה

כדי להבחין בפרטי נושא הצילום על הצלם לשלוט במיקוד העצמית על הנושא. את זה יודע כל אדם שאי פעם החזיק מצלמה ממוצעת שמציעה שליטה ידנית או ממונעת בפוקוס. המושג "עומק שדה" מתייחס למרחק לפני ואחרי הנושא שבמיקוד שיכנסו אף הם לתחום חדות שהצופה יקרא לו "ממוקד" או "בפוקוס". עומק השדה הוא למעשה פרמטר קצת סובייקטיבי למידת החדות הנתפסת של הנושא. הפרמטרים שישפיעו על עומק השדה הינם בעיקר אורך מוקד וערך צמצם, אך חוסר החדות העדין כמובן גם (עלול) לבלוט יותר כאשר התמונה תודפס בהגדלה. כמו כן ניתן למדוד את עומק השדה כיחס בין מידת הפיזור של איזורים מחוץ למיקוד לעומת שטח הנגטיב, ומכאן שדרכים מסוימות למדידת עומק שדה נתפס עלולה להיות תלויה בגודל הפילם או המטריצה שבחרנו בו. לכן למשל במצלמות בעלות מטריצה זעירה, כמו למשל במצלמה דיגיטלית קומפקטית נגלה כי כמעט ולא ניתן להגיע לעומק שדה רדוד.

צימצום עומק השדה ע"י פתיחה של הצמצם היא שיטה נפוצה להפרדת הנושא מהרקע

למידע נוסף

כדי לחשב את עומק השדה קיימות תוכנות שונות:

• http://tangentsoft.net/fcalc
• http://www.nikonlinks.com/unklbil/dof.htm
• http://dfleming.ameranet.com

וגם גרסא מקוונת:

• http://www.dofmaster.com/dofjs.html

כדי להבין את סוגיית הקשר בין עומק השדה לגודל המטריצה (קרופ דיגיטלי), מומלץ לקרוא את המאמר הבא:

• http://www.luminous-landscape.com/tutorials/understanding-series/dslr-mag.shtml

• על עומק שדה בויקיפדיה באנגלית

גם ללא סגירת צמצם, ניתן לעקוף במידה מסויימת את הבעיות שמציב עומק שדה מצומצם. שתי שיטות אפשריות הן:

• באמצעות תנועות הטייה (tilt) שמשנות את מישור הפוקוס כך שהוא אינו מקביל לחיישן או לפילם, אלא קרוב יותר למישור הנושא. התנועות האלה אופייניות בעיקר למצלמות פורמט גדול, אבל ניתן ליישמן גם עם עצמית SHIFT-TILT למצלמות פורמט קטן ובינוני.
• באמצעות תוכנות שמשלבות כמה חשיפות עם נקודות מיקוד שונות, כגון התוכנה Helicon Focus.

ערך זה הינו קצרמר.  אתם מוזמנים לתרום לקליקי ולערוך אותו.

לערך זה דרושות תמונות להדגמה. אתם מוזמנים לתרום לקליקי ולהעלות דוגמאות.