ביונט

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מושגי יסוד :

מדידת אור - מד-אור - סטופ - חשיפה - יחס גומלין - אפור 18% - פיצוי חשיפה - מהירות תריס - ערך צמצם - ISO - סרט צילום - ביונט - עצמית - אורך מוקד - זוית ראיה - מיקוד - עומק שדה

באנגלית - Bayonet או Lens Mount.

מכאניזם חיבור מכאני בגוף המצלמה אשר מאפשר הרכבה והחלפה של עצמיות.

מקור המילה הוא "פגיון" בצרפתית, שהשאיל את שמו לשיטת החיבור בסיבוב לנעילה של פגיון לקדמת קני רובי מלחמה, ומשם כשם כללי לכל חיבור מכאני בסיבוב.

הביונט במצלמות יכול להיות פשוט כהברגה פשוטה, לכלול מנופים מכאניים קטנים כדי שגוף המצלמה ישלוט בצמצם (או יקרא את מצב טבעת הצמצם מהעצמית), לכלול ציר להפעלה אוטומטית של טבעת הפוקוס (למשל בעצמיות של ניקון), או לכלול מגעים חשמליים לאספקת חשמל למנועי צמצם ואוטו-פוקוס וקריאת נתוני העצמית מהמעגל האלקטרוני המשולב בה.

מעט מאוד חברות מסכימות על ביונט אחיד. ביקורת רבה הוטחה בשנת 2003 כנגד אולימפוס שהוסיפה לשוק הקיים אף תקן נוסף ובלתי תואם של ביונט. העדר התקינה בין חברות בנושא גורם לפעמים תסכול רב בבחירת מערכת צילום, כיוון שציוד טוב מיוצר ע"י יצרנים שונים אך אין מצלמה אחת שתוכל להפעיל ללא הבחנה עצמיות מודרניות בעלות ביונטים שונים. בעידן הישן בו אין חיבור אלקטרוני או מכאני למערכות המשלמה ניתן עדיין היה למצוא מתאמים קטנים שתפקדו למעשה כטבעת הרחקה קצרצרה, אבל כיום קשה עד בלתי אפשרי לגשר גם על דרישות התאימות האלקטרונית המלאה.

יצרני עצמיות עצמאיים כמו סיגמא מייצרים לעיתים את אותה העצמית ל4-5 ביונטים שונים, כאשר האופטיקה זהה, אך בחלק מהדגמים נוספת טבעת צמצם ידנים ובחלקם מנוע אוטו-פוקוס פנימי. כשקונים עצמית של יצרן שכזה יש לשים לב שהוא מיועד לביונט של יצרן המצלמה שלך!

ביונט

Canon EF

EF הוצג לראשונה ב-1987. הוא פותח במטרה לאפשר צילום חכם יותר בעידן שהחל להראות יותר סימני אוטומציה ואלקטרוניקה דיגיטלית. מלבד עצמית מקרו אחת או שתיים, כל קו המוצרים מכיל מנוע אוטו פוקוס מובנה, שמותאם לגודל ומשקל העצמית, והביונט מכיל סדרת מגעים חשמלים לתקשורת דו כיוונית בין הגוף לבין העצמית המאפשר למצלמה לדעת את ערכי הקיצון של הצמצם, אורך המוקד ומרחק הפוקוס. בעידן הדיגיטלי שבו כל תמונה מכילה מידע EXIF הייתה הראייה הזו יעילה ביותר, והוכיחה תאימות מרשימה לאורך השנים.

EF-S ביונט - אח ל-EF המקורי. נוצר במיוחד לעצמיות לעידן הדיגיטלי של חיישן מוקטן בגדלי APS-C. עצמיות כאלו מנצלות את העובדה ששטח מישור מוקד במצלמה כזו קטן, וכך גם מראת הרפלקס, ולכן ניתן לתכנן אותן עם עדשות קטנות יותר, או נמוכות יותר לתוך הגוף. הסכנות שבחיבור עצמית כזו למצלמה רגילה (של פילם או חיישן בגודל מלא]] היא עיגול וינייט במקרה הטוב ונזק למנגנון המראה במקרים קיצוניים יותר. בניגוד לעצמיות שניקון ייצרו בעבר (לדוגמא עיני דג מוקדמות) שדרשו הרמת המראה וויתור על העינית, קנון בחרה להגן על לקוחותיה ופשוט ליצור ביונט תואם EF, בתוספת שינוי מכני שימנע חיבור עצמית EF-S לגוף שאינו תומך בו.

הגופים התומכים בביונט חדש זה נכון להיום: EOS20D, EOS30D, EOS300D וEOS350D

Canon FD

נמצא במצלמות קנון משנות השבעים ואחורה, מיקוד ידני לרוב (מלבד 3 דגמים נדירים) וצמצם בשליטה מכנית של המצלמה.

Contax/Yashica N

Nikon F

Pre-AI

ה-F Mount המקורי הוצג לראשונה ב1959 יחד עם הSLR הראשונה מבית ניקון - הניקון F.
עצמית אלו התבססו על מעין תופסן ע"מ להעביר את ערך הצמצם למד האור.

הביונט של עצמית Pre-AI
התופסן והפין ששימשו את מד האור לקבלת ערך הצמצם

AI

בשנת 1977 הציגה ניקון שיטה חדשה להעברת הצמצם למד האור. השיטה נקראה: Automated Aperture Indexing System - או בקיצור AI. שיטה זו התבססה על טבעת מסתובבת בגוף המצלמה ועל מגרעת קטנה בטבעת הצמצם.

הביונט של עצמית AI
ביונט AI מצד המצלמה - ניתן לראות בבירור את הטבעת "שקוראת" את הצמצם

בשנת 1983 עידכנה ניקון את הAI לטובת הדור החדש של המצלמות שצוייד בחשיפה אוטומטית.
שינוי זה היה יחסית זניח וכלל שינוי במבנה הפנימי של הביונט.
גרסה זו של הביונט נקראת AI-s

סדרה E

בשנת 1979 השיקה ניקון את הדור הראשון של העצמיות המודרניות.
סדרה זו הגיעה עם המגרעת של הAI לקריאת הצמצם אך ללא התופסן שאפיין את הדורות הקודמים.
סדרה זו הושקה במקביל עם הניקון EM ויועדה לקהל החובבים.

הביונט של עצמית מסדרה E

עצמיות AF

בשנת 1986 הציגה ניקון לראשונה מערכת אוטופוקוס במצלמותיה.
מצלמו אלו לוו כמובן בעצמיות מתאימות. המערכת החדשה גרמה להכנסת כמה שינויים בביונט והביאה אותו לצורתו המוכרת כיום.

התוספת הבולטת ביותר היא כמובן המעבד שבעצמית. מעבד זה מתקשר עם המצלמה ומדווח לה נתונים על העצמית. נתונים כגון צמצם מירבי, צמצם מיזערי, אורך מוקד ועוד.

עם התקדמות הטכנולוגיה השתנה מעט גם הביונט הזה.
תחילה הוכנס לשימוש הAF-D. שינוי זה הוא אלקטרוני בלבד ולמעשה גורם לצירוף מרחק המיקוד לנתונים המדווחים למצלמה. נתון זה מסייע בקביעת עוצמת ההבזק הדרושה ומסייע במדידת אור מדוייקת יותר.

הביונט של עצמית AF

AI-P

לאחר הכנסת האוטופוקוס לשימוש התעורר בניקון הצורך להכניס לשימוש עצמיות סופר-טלה. הדרישה המיידית לעצמיות אלו, והזמן הנדרש לתיכנון מחדש של העצמיות, הביא להצגת הAI-P בשנת 1988.

עצמיות אלו הן למעשה עצמיות AI-S רגילות שלקירביהן הוכנסו כל המעגלים האלקטרונים של עצמיות הAF (מלבד מנגנון האוטופוקוס כמובן)

סדרה G

בשנת 2000 בוצע שידרוג לביונט הישן והמוכר.
ההתקדמות הטכנולוגית ושיפור האלקטרוניקה במצלמות הביאה לידי כך שטבעת הצמצם לא נחוצה יותר, כל השליטה מתבצעת אלקטרונית ע"י המצלמה.
בסדרה G השמיטה ניקון את טבעת הצמצם.


עצמית מסדרה G

מידע נוסף

שונות

הערה: חלק מהנתונים והתמונות נלקחו מתוך המאמר http://www.aiconversions.com/history.html

{צ"ל - AF-S, DX, IX ותמונות לAI-P וG}

Leica M42

Leica M

Leica R

Minolta A

RS, xi, D, DT, SSM

Minolta SR

MC, MD

Olympus Four Thirds

ביונט חדש של אולימפוס המיועד עבור מצלמות DSLR. המצלמה הראשונה שעשתה בו שימוש היא ה-E-1 של אולימפוס, שהוצגה ביוני 2003. פנסוניק כבר הוציאה מצלמה שתומכת בביונט הזה יחד עם עדשת לייקה ומייצב אופטי מובנה בעדשה. לטענת אולימפוס, FourThirds מאפשר לייצר עדשות ומצלמות קטנות במיוחד, ועם זאת לקבל איכות תמונה גבוהה יותר. ה-E400 החדשה של החברה מוכיחה את הטענות הנ"ל והיא מצלמת ה-DSLR הקטנה והקלה בעולם (ינואר 2007).

Olympus OM

שימש את אולימפוס בין השנים 1972 עד 2002. החברה עברה ל-Four Thirds בשנת 2003.

Pentax K

KA, KAF, KAF2

Sigma SA

T-MOUNT

הברגה סטנדרטית פשוטה לעצמיות של יצרנים שונים, המשמשת כיום בעיקר לחיבור מצלמות עם טלסקופים (או: דיגיסקופינג). ניתן לרכוש מתאם T-MOUNT עבור מצלמות ה 35 מ"מ של כל היצרנים החשובים.

http://photonotes.org/cgi-bin/entry.pl?id=Tmount http://www.fli-cam.com/FLIsupport/tmount.htm

קישורים נוספים


ערך זה הינו קצרמר.  אתם מוזמנים לתרום לקליקי ולערוך אותו.