גיבוי

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פעולה שתכליתה הגדלת יכולת השרידות של המידע אותו אנו מגבים ע"י יצירת יתירות של עותקים. בתחום הצילום לרוב מדובר על גיבוי התמונות שלנו.


גיבוי ארכיון תמונות פילם

למעשה כאשר יש לנו מדיה אנלוגית (תמונה מודפסת, פילם) כל שנותר לנו הוא שימור איכותי ובטוח ככל שניתן של המדיה:

  • שימוש בחומרים אטומים לחמצון ובעלי PH מתאים כדי למנוע רטיבות, גידול פטריות, בקטריות וחימצון. ישנם שרוולי מיילאר (פולימר מיוחד) בדרגות איכות ומחיר בהתאם בחנויות צילום מקצועי.
  • אם ברצוננו ליצור יתירות נוספת ניתן לדגום את המידע ולהפוך אותו לדיגיטלי. זאת ניתן לעשות ע"י סריקה.
  • בכל מקרה בהדפסה שבשליטת המשתמש (חדר חושך ופיתוח עצמי של פילם) ישנן פעולות שניתן לנקוט כדי ליצור הדפסים שיאריכו ימים, כגון הוספת זמן בנוזל העוצר או שימוש בחומרי שטיפה מיוחדים בשטיפה (חומרים אנטי-בקטריאליים ופורקי חשמל סטטי).

גיבוי ארכיון תמונות דיגיטליות

לאחר מיון וסידור התמונות שלנו נרצה לגבות את הקבצים וליצור יתירות כך שבהיפגע ארכיון הקבצים בעותק מסויים נוכל לשחזרו באופן מושלם ללא כל פגיעה במידע. יתירות אמיתית מתבססת על יתירות של כמות (עותק) ומיקום (מיקום שונה של כל עותק). נעסוק ב- 2 דרכים עיקריות לבצע גיבוי דיגיטלי.

העתקת המידע למדיה נוספת

בעיקרון ניצור עותק זהה לחומר הקיים אצלנו הם במבנה הספריות והן בשמות הקבצים. ע"מ לשמר תאימות, רצוי למי שעוסק בתיוג התמונות שלו לבצע זאת בתוכנה שעובדת ע"פ סטנדרט ותאפשר חיפוש מהיר בארכיון גם ע"י תוכנות אחרות בבוא העת.

המדיות הנפוצות כיום:

  • מדיה אופטית - דיסק (CD / DVD / Blu Ray).
  • מדיה מגנטית - דיסק קשיח נתיק, גיבוי על קלטות.
  • זיכרון לא נדיף - כונני "פלאש" בתצורותיהם השונות (דיסק און קי, כרטיסי SD / Compact Flash ולאחרונה אף ככוננים).

יש לגבות את המידע ב-2 מדיות נפרדות מלבד המקורית. מומלץ אף מיקום שונה לכל אחת מהמדיות. מדי זמן מוגדר (תלוי במדיית הגיבוי הנבחרת) יש לוודא את תקינות ושלמות הנתונים. כלומר נדרשת אחזקה עצמאית של המידע.

מספר הערות לשיטת גיבוי זו:

  • קלטות מגנטיות ומדיות CD/DVD אינן שורדות לשנים ארוכות, יש להעתיק את המידע מחדש כל כמה שנים.
  • דיסקים יתירים תלויים בפעולת הדיסק התקינה - סקטורים שהשתבשו או מנוע סיבוב הדיסק שנתקתקלו ייקרו מאוד את הצלת המידע מהדיסק, ועם זאת, זו כנראה המדיה המשתלמת ביותר לרוב המשתמשים.
  • מעבר לאי יציבות המדיה, ישנה הבעיה של תאימות עתידית של פורמט הקבצים. נראה כיום ש- JPEG ו - PNG ואולי גם DNG ילוו אותנו עוד עשור או שניים, אבל מי יבטיח שבעוד 50 שנה יהיו תוכנות שעדיין יקראו את הפורמטים הישנים או מכשירים שידעו לקרוא את המדיות הישנות? יש לרענן את המידע מדי כמה שנים ולהעביר פורמטים ומדיות בהתאם לצורך.

שימוש בשירות אינטרנט

בשיטה זו אנו ניצור עותק נוסף של כלל המידע שלנו אצל ספק שירות מבוסס אינטרנט. תהליך זה ידרוש העלאת המידע אל הספק ומיונו בהתאם לשירות. לרוב גם בשירותים אלה שיטת המיון הנבחרת הינה ספריות לעיתים אף ספקים שונים מציעים ערך מוסף של תמיכה בתיוג, חיפוש מהיר וכיום אף עריכה של המידע והצגתו. את מטלות היתיות של מיקום / עותק ובדיקת שלמות הנתונים העברנו למעשה לספק השירות וזאת לרוב תמורת תשלום או שימוש בפרסומות.

יתרונות:

  • נגישות - החומר נגיש מכל מחשב בעל חיבור לאינטרנט. לעיתים אף ניתן לחלוק את המידע בצורת גלריות.
  • תחזוק - מאמצי התחזוק עוברים לספק. כל שעלינו לעשות הוא לספק לו את המידע.
  • עלות - לרוב תשלום חודשי נמוך ולעיתים אף חינם.

חסרונות:

  • מהירות - גיבוי מידע רב הינו בקצב העלאה של חיבור האינטרנט. אחזורו גם הוא מוגבל למהירות ההורדה של חיבור האינטרנט. מאיד
  • תלות - המידע שלנו בידי אחר. ספקים הינם גופים כלכליים כלומר ייתכן כי ספק השירות שלנו יחדל להתקיים ביום מין הימים. לרוב חברות אלה הוגנות מספיק ע"מ לתת התראה לפני סגירת השירות.
  • פרטיות - לעיתים מדובר בחומרים אישיים ובסופו של יום המידע נמצא על שרת אי שם. חסרון זה ניתן לפתור בקלות יחסית ע"י הצפנת המידע.