חשיפה כפולה

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


חשיפה כפולה (או חשיפה מרובה או צילום רב חשיפות) היא מצב שבו אותה מסגרת פילם נחשפת לאור במספר מחזורי תריס. מעשית התריס חושף את הפילם אבל המנגנון אינו מעביר את הסרט למסגרת הפילם הבאה, כך שהחשיפה הבאה תתבצע שוב על אותה מסגרת פילם שכבר נחשפה. דרך נוספת לחשוף מספר פעמים את הפילם היא שימוש חוזר באותו רול לאחר הגלגול לאחור. ראה בהמשך.

במצלמה דיגיטלית אין דרך לעשות חשיפה כפולה בשל מגבלות טכניות, ולכן אפשר וכדאי לדמות את התהליך הזה מאוחר יותר בעזרת עריכה ממוחשבת. אמנם יש מספר מצלמות דיגיטליות בשוק שמציעות סימולציה של מצב חשיפה מרובה בקושחה (ראה לדוגמה: Fuji Finepix 6900 וPentax *ist D), אך אין איך להשוות זאת לגמישות של עריכה ממוחשבת בתוכנה כגון פוטושופ.

מתי

ישנם לא מעט שימושים לחשיפה כפולה:

  1. אשליות אופטיות של סדרי גודל, עצמים מרחפים בחלל או דיוקן כפול.
  2. חיבור שני אירועים שקרו בזמנים שונים
  3. הדגשת הדינמיקה של חפצים נעים בתמונת סטילס
  4. חיבור נושאים שמוארים בעוצמה שונה, למשל צילום ירח ונוף לילי חשוך שהבדל עוצמת האור החוזר בינהם שונה מאד.
  5. חיבור עצמים בגדלים שונים, למשל הגדלה דרמטית של הירח בדוגמא לעיל
  6. יצירת אפקט תנועה או טישטוש בצילומים "אקספסיוניסטיים", ע"י חשיפה אחת חדה ואחת מחוץ למיקוד

ואפקטים אחרים.

איך

לא כל מצלמת פילם מאפשרת חשיפה כפולה. ברב המצלמות המכאניות המנגנון לא יאפשר לחיצה נוספת על המחשף עד שלא ימתח הפילם. מצלמות שתומכות בצילום רב חשיפות תמצאו יותר בין מצלמות הרפלקס המודרניות שם מחליט מנגנון בקרה אלקטרוני אם נחוצה העברת מסגרת פילם או לא.

תמיד קיימת האפשרות של השחלה חוזרת של אותו רול פילם מחדש וצילום עליו פעם שניה, אך לשם כך כדאי לוודא שהמצלמה שלכם אכן מביאה אתכם בדיוק לאותו הפריים ללא פספוס של מילימטרים ימינה או שמאלה, ותצטרכו לזכור מה צילמתם בכל מסגרת פילם כדי לשלב בו את הקומפוזיציה שעכשיו אתם מוסיפים. בנוסף יש לזכור שבסוף הצילום הראשון יש להשאיר "זנב" פילם מחוץ לקסטה לצורך ההשחלה החוזרת. לא כל המצלמות בעלות מנוע ההחזרה האוטומטי תומכות בכך, אבל ישנן דרכים לשליפת פילם מהקסטה

מתי לא

כשיש לך שליטה על תהליך העיבוד לפני ההדפסה בעצמך, למשל באמצעות עריכה ממוחשבת או עבודה ידנית בחדר חושך תוכלי לשמור על הרבה יותר חופש יצירתי ע"י חיבור מאוחר יותר של התמונות השונות. לעומת זאת אם את מוסרת את הפילם להדפסה במעבדה או מצלמת שקופיות, אין מנוס מחשיפה כפולה על הפילם עצמו.

חיבור התמונות מאוחר יותר בעיבוד שלפני ההדפסה יתן אפשרויות שליטה על יחסי ההשפעה בין החשיפות השונות, שינוי מקום וגודל יחסיים, משחקים בקונטראסט או פילטרים שונים של שתי החשיפות וכן הלאה.

איך למדוד פיצוי חשיפה

עם כל חשיפה מקבל הפילם עוד אור והאפקט כמובן מצטבר. יותר מדי אור והפריים שרוף, אז במיקרים מסוימים צריך לעשות פיצוי חשיפה ובאחרים לא - אין חוק אחד מוחלט. זה תלוי במה שמצלמים. אם אתה מצלם נושא בהיר על רקע כהה ואז חושף שנית עם רקע בהיר אבל איזור כהה איפה שצריך להופיע הנושא מהחשיפה הראשונה אז לא תצטרך שום פיצוי בכלל. צריך ללמוד בניסוי וטעיה וניחושים מושכלים.

לגבי פיצוי חשיפה בהקשר זה - כל סטופ שתסגור זו חצי כמות האור. פיצוי -2 אומר רבע כמות האור וכך הלאה. אם אתה חושף פעמיים אז הגיוני לתת פיצוי -1, ובשביל חשיפה מרובעת -2, ולכן 3 חשיפות איפה שהוא באמצע. כמו שפתחתי ואמרתי זה מאד מאד תלוי בנושאים שאתה מצלם בכל אחת מהחשיפות. למשל לצלם את עצמך פעמיים במקומות שונים בפריים על רקע שחור כדי ליצור אשליה של תאומים לא דורש פיצוי חשיפה כלל.

בעזרת עריכה ממוחשבת

העלה את שלושת הפריימים כשכבות של אותה התמונה בפוטושופ, את העליונות הפוך לסוג "Linear Dodge" ,"Screen" או "Overlay" (התוצאות טיפה שונות, צריך לנסות ולראות) ואז תוכל לשחק עוד עם OPACITY ושאר טריקים שנותנים לך הרבה יותר שליטה מאשר במצלמת פילם.