מאפיינים תאטרליים בקומפוזיציה

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צילום הוא ענף באומנות. עלינו להבין כי צילום, ציור, ריקוד, תאטרון, קולנוע ופיסול מכילים לעיתים קרובות מאפיינים דומים, ולימוד של אמנויות אלו יכול לעזור ולשפר את יכולותינו בתחומים נרחבים יותר.

המדריך הבא, אשר נכתב בידי אבישי צור, עוסק בקומפוזיציה מתקדמת ושפת גוף.

התאטרון עוסק בעיקר באנשים, לכן המדריך הבא יתייחס לקומפוזיציה בצילום אנשים, אך אל תתנו לזה להגביל אתכם, ניתן להרחיב קווים מנחים אלו גם לסוגי צילום ולאמנויות נוספים.

כיוון הנושא יחסית לסצנה

למעשה אנחנו מחלקים את כיוון הנושא יחסית לסצנה ל3 אופציות:

נכנס

הנושא אינו במרכז אלא באחד הצדדים, האוריינטציה שלו היא כלפי המרכז ו/או כלפי הצד של התמונה שרחוק ממנו הקונוטציה היא כי הנושא הרגע הגיע ולכן עדיין אינו לקח חלק פעיל בסצנה, הוא יכול להיות כצופה מהצד או כאדם המגיע למקום חדש.

נשאר

הנושא אינו פונה אל אף אחד מן הצדדים של התמונה אלא מאונך למישור התמונה, הוא יכול להיות גם בצד וגם במרכז. אין אינדיקציה לכניסה או יציאה, הנושא הוא כבר חלק אלמנטרי מן הסצנה והוא משולב בה.

יוצא

הנושא אינו במרכז אלא באחד הצדדים כמו באופציה הראשונה, אך האוריינטציה שלו היא הרחק מן המרכז ו/או כלפי הצד של התמונה שקרוב אליו. רומז לנו כי הפעילות בסצנה כבר התרחשה, וכי כעת הנושא מנוכר לסצנה או סיים את פעילותו בה, רומז גם כי הנושא נכנס לסצנה חדשה אשר אותה איננו יכולים לראות.

כיוון הנושא יחסית לצופה

שוב נחלק לשלושה מקרים:

ניגש

הנושא פונה לכיוונו של הצופה ולא בהכרח ישירות לצופה אלא לכיוונו הכללי, כלומר גם אם הנושא פונה לכיוון ימין או שמאל של הצופה. קומפוזיציה שכזו גורמת לנו להרגיש קשר בינינו לבין הנושא שכן הנושא נראה כמתקרב אלינו.

מקביל

הנושא פונה לכיוון ימין או שמאל למעלה או למטה או לכל כיוון אחר כל עוד הקו שמתאר את הכיוון הזה מוכל בתוך או מתלכד עם מישור התמונה. זוית כזו מעניקה לנו תחושה כי אין לנו או לנושא עניין רב בלהשתלב אחד עם השני ואנו מביעים אדישות מה כלפי הנושא, סגנון זה מאוד אופייני בסנאפשוטים.

עוזב

הנושא פונה בכוונה לכיוונו הנגדי של הצופה, שוב, לא בהכרח 180 מעלות מכיוונו של הצופה אלא לכיוון הנגדי הכללי, מעניק לסצנה תחושה של עוינות, ניכור או סגירות מצד הנושא כלפי הצופה, אך לעיתים כתלות בהקשר יכול להעיד כי הנושא מוביל את הצופה למקום כלשהו.

תנועת הנושא

כאן ישנן רק שתי אפשרויות:

סטטי

הנושא אינו זז ואין אף רמיזה לתנועה, הנושא קפוא במקומו ולכן נראה כבמנוחה, במחשבה או בשלווה.

בתנועה

הנושא זז או שיש רמיזה לתנועה, המצב הוא אינו סטטי ולכן מעיד על שינוי או על ביצוע פעולה. יש לשים לב כי בתנועה מדד המהירות הוא חשוב מאין כמוהו, לתנועה איטית ולתנועה מהירה של הנושא יכולות להיות משמעויות שונות לחלוטין.

יחס הנושא לנוכחות הצופה

בדרך כלל ניכר בקשר העין, אך יכול להופיע גם כמחווה או התייחסות בשפת הגוף ומחולק לשני חלקים

פסיבי

אין קשר עין בין הנושא לצופה, הנושא נראה כלא מודע לנוכחות הצופה ולכן אין קשר ביניהם.

אקטיבי

הנושא מודע לנוכחות הצופה ומתנהג בהתאם, אם הדבר ניכר בקשר העין, בתקשורת בעזרת שפת גוף או במחוות, קומפוזיציה זו מכריחה את הצופה אף הוא לקחת חלק פעיל בסצנה.

לקריאה נוספת

הקישור לדף שממנו שאבתי את רוב המידע - http://www.thinctanc.co.uk/design/photography_tutorial_05.html