ערך צמצם

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מושגי יסוד :

מדידת אור - מד-אור - סטופ - חשיפה - יחס גומלין - אפור 18% - פיצוי חשיפה - מהירות תריס - ערך צמצם - ISO - סרט צילום - ביונט - עצמית - אורך מוקד - זוית ראיה - מיקוד - עומק שדה

הצמצם הוא רכיב ייחודי לכל עצמית, ומותאם למבנה הפיסי שלה ולתכונותיה האופטיות. מכיוון שמה שמשפיע הוא שטח פתח הצמצם ביחס לאורך המוקד ולא ביחידות מידה, נהוג מאז התחלת תעשיית הצילום למדוד את יחידותיו במידות סטופ יחסיות שמסומנות f.

יחס ולא גודל

ביתר פירוט - עצמית באורך מוקד 50מ"מ ובה כיוונו את הצמצם ל f/2, משמע הדבר כי פתח הצמצם בקוטר 25מ"מ. אותו קוטר פתח בעצמית 100מ"מ יתן f/4. כעקרון עצמיות שמאפשרות ערך צמצם מקסימאלי נמוך (למשל f/2.8 במקום f/4 בעצמיות זום או f/1.4 במקום f/2.8 בעצמיות פריים) יהיו מורכבות וגדולות יותר במבנה. מצד שני מכיוון שגודל העצמית קטן במצלמות דיגיטליות קומפקטיות כיוון שהמטריצה קטנה מהותית, ניתן היום לבנות יחסית בזול עצמיות זום קומפקטיות עם מפתח צמצם שמתחיל אף ב-f/1.8.

קפיצות מוזרות?

אם כך למה הערכים 1 - 1.4 - 2 - 2.8 וכך הלאה?

הצמצם והתריס מגבילים את כמות האור הנכנס בעצמית (ראה ערכים יחס גומלין ומדידת אור), הסטופים נקבעו ליחס של 1:2, כלומר כל סטופ לכיוון אחד נותר מחצית כמות אור, ולכיוון השני מכניס כמות כפולה של אור. ערך הצמצם f מסמן יחס של קוטר הפתח, אבל האור עובר בעיגול דו מימדי - כלומר יש לחשב את כמות האור לפי ריבוע הקוטר, ולכן כאשר פותחים וסוגרים את הצמצם הסטופים בקפיצות של {\sqrt  {2}}, או בערך 1.4.

עם השנים ביקשו צלמים לדייק יותר בצילום וכך יוצרו מצלמות הניתנות לכיוון בחצאי ושלישי סטופים. כך במצלמת DSLR פופולארית ניתן לבחור את הצמצמים הבאים (סטופים שלמים מודגשים) סטופים בקפיצות שליש:

1.0 1.1 1.3 
1.4 1.6 1.8 
2.0 2.2 2.5 
2.8 3.2 3.6 
4.0 4.5 5.0 
5.6 6.3 7.1 
8.0 9.0  10 
11   13  14 
16

סטופים בקפיצות חצי נפוצים יותר במצלמות SLR של 30 השנה האחרונות:

1.0 1.2
1.4 1.7
2.0 2.4
2.8 3.4
4.0 4.8
5.6 6.7
8.0 9.5
11  13.5 
16

סיבות לשינוי ערך הצמצם

  1. ברצוננו לסגור צמצם כאשר אנו רוצים לקבל פחות אור ואז לפי יחס גומלין לכוון מהירות תריס יותר נמוכה, למשל אם רוצים לצלם צילום Panning באור יום (אפשרות נוספת היא שימוש במסנן מסוג ND)
  2. ברצוננו לפתוח צמצם כדי לקבל עומק שדה רדוד כדי ליצור הפרדה של הנושא מהרקע, למשל בצילומי דיוקן (פורטרט).
  3. ברצוננו לסגור צמצם כדי לקבל עומק שדה עמוק יותר, כדי להכניס למיקוד עצמים קרובים ורחוקים. אנסל אדמס, אדוארד ווסטון וצלמים אחרים הקימו ב1934 קבוצת צלמים שכינתה את עצמה Group f/64, שמשמעו למעשה עומק שדה אינסופי אפילו במצלמות פורמט גדול בהן צילמו, והתפיסה החזותית שלהם הייתה לכידת מראה הטבע "כמו שהעין רואה אותו" ולתת לצופה לבחור במה להתמקד, ע"י כך ששיחזרו חדות מקסימאלית לכל עומק התמונה.

"צמצם מהיר" מול "צמצם איטי"

"צמצם מהיר" (Fast Aperture) הוא כינוי לצמצם פתוח, כלומר ערך צמצם שמאפשר שימוש במהירויות תריס גבוהות יותר. "צמצם איטי" (Slow Aperture) הוא צמצם סגור יחסית, כלומר ערך צמצם שמחייב שימוש במהירות תריס נמוכות יותר. מקובל להתייחס לעצמיות בעלות ערך צמצם מקסימלי של 2.8 או פתוח יותר כאל עצמיות בעלות צמצם מהיר, ואל עצמיות בעלות ערך צמצם מקסימלי סגור יותר כאל עצמיות בעלות צמצם איטי.




http://www.tpub.com/photography1/14209_files/image054.jpg