צילום מאקרו

מתוך קליקי, מיקרופדיה חופשית לאמנות הצילום.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לצילום מקרו מאת נצח פרביאש. צולם בD70 עם עדשת סיגמה 105 מקרו

ענף בצילום העוסק בצילומי תקריב של עצמים קטנים.

לרוב תמונת מאקרו היא תמונה שבה אובייקט קטן בדרך כלל ממלא כמעט את כל הפריים. "עוצמת" המאקרו נמדדת ביחסים בין גודל האובייקט המצולם, לבין גודל ההיטל שלו על הפילם (או החיישן). כך מאקרו בעוצמה של 2:1 (סנטימטר על הפילם שניים במציאות) חלש יותר מאשר מאקרו בעוצמה של 1:2 (סנטימטר על הפילם - חצי סנטימטר במציאות).


בפילם רגיל של 35 מילימטר, שני סנטימטר על הפילם מתורגמים לבערך 8.5 סנטימטר בתמונה המודפסת בגודל של 10X15 סנטימטר, וזו הסיבה שבגללה צילומי מאקרו ניראים לנו כהגדלות.


טכניקות אופטיות המשמשות לצילומי מאקרו

טבעת הרחקה או מסנן דיופטר?

הדיופטרים הפשוטים (שמורכבים מעדשה יחידה), הם גרועים באמת (ללא קשר ליצרן - גם היקרים ביותר). דיופטרים אכרומטיים מורכבים משני אלמנטים, יקרים בהרבה וטובים לאין ערוך. בין אלו ניתן למנות את הניקון 6T/3T והקנון 500D. אובדן האיכות האופטית בעת שימוש באכרומט קיים אך לא גדול. היתרון הגדול של דיופטר הוא שהוא אינו פוגע בכמות האור הנכנסת, לעומת טבעות הרחקה אשר מפחיתות משמעותית את כמות האור (2 סטופים לכל הכפלה של המרחק בין העצמית למישור המוקד). בנוסף, דיופטר הוא קטן יותר ונוח לנשיאה.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם טבעות הרחקה יכולות לפגוע באיכות האופטית למרות שאין בהם שום אלמנט אופטי. הסיבה היא שההארכה מגבירה אפקט העקיפה (Diffraction). לדוגמה, צילום ב f/22 ואובדן 2 סטופים לטבעת הרחקה, משמעותו עבודה ב f/45 (מה שתקף לא רק לכמות האור הנכנסת - אלא גם לעניין אובדן חדות בשל אפקט העקיפה).

אם העצמית שבה רוצים להשתמש מקבלת פילטרים בקוטר גדול מאוד (מעל 70 מ"מ), רכישת מסנן דיופטר עשויה להיות יקרה מאוד. במקרים אלו, טבעת הרחקה היא האופציה המועדפת.

סופר מאקרו

צילומים בהגדלה של 5:1 ומעלה נכנסים לקטגוריית "סופר מאקרו". צילומים כאלו קשים בהרבה לביצוע מצילומי מאקרו רגילים, ובדרך כלל ניתן לבצע אותם באופן פרקטי רק בתנאי סטודיו. עומק השדה בצילומים כאלו יכול להיות מזערי - פחות ממילימטר אחד. צילומי סופר מאקרו מובילים בדרך כלל לתוצאות זרות ביותר לעולמנו המוכר, והם לעיתים קרובות קשים לזיהוי על ידי הצופה ללא הסבר.

גבישי סוכר על סוכרייה - הגדלה כ 10:1 - מאת אהרן ברנד














מצבי מאקרו וסופר מאקרו במצלמות קומפקטיות

במצלמות קומפקטיות רבות ישנם שני מצבי מאקרו: רגיל וסופר מאקרו.

מקרו - מצב המאפשר צילום מקרוב ובו כל טווח הזום עדיין ניתן לשימוש. ברוב המצלמות ניתן במצב הזה למקד גם על נושאים רחוקים (באינסוף). המצלמה לא מבצעת שינויים אופטיים יוצאי דופן כדי להיות מסוגלת למקד במצב הזה, ורק מסירה מגבלה בתוכנה שמונעת מיקוד למרחקים קרובים במצב הרגיל (המגבלה הזו נועדה להאיץ את מהירות הפוקוס האוטומטי במצבים רגילים שבהם לא מצלמים נושאים קרובים במיוחד). כמו כן, במצלמות שבהן קיימים גם חיישני פוקוס חיצונים המבוססים על זיהוי-פאזות, מתבטל השימוש בחיישנים האלה והמצלמה עוברת לפוקוס מבוסס זיהוי-קונטרסט בלבד (שמתבצע ע"י החיישן הראשי - החיישן שמשמש לצילום עצמו).

סופר-מקרו - מצב המאפשר צילום בטווחים עוד יותר קרובים (או ליתר דיוק, עם הגדלה יותר גדולה). במצב הזה לא ניתן להשתמש בכל טווח הזום והמצלמה ננעלת ברוב המקרים על המצב הכי רחב של העצמית. גם כאן תוכנת המצלמה מבטלת את מגבלת מרחק המיקוד המינימלי ומשנה את שיטת המיקוד לזיהוי-קונטרסט בלבד (במצלמות שבהן זה רלוונטי). מיקוד לאינסוף עלול להיות בלתי אפשרי במצב הזה, בגלל שהמצלמה מבצעת שינוי משמעותי במיקום העדשות (האלמנטים האופטיים) בעצמית, שינוי שנועד לספק מרחק מיקוד מינימלי קרוב ככל האפשר.

מידע נוסף בנושא צילום מאקרו


ערך זה הינו קצרמר.  אתם מוזמנים לתרום לקליקי ולערוך אותו.